כשאני שואל אנשים את השאלות איך יתכן שהאסקמוסים לא פיתחו פרווה, וכיצד יתכן שאותה אבולוציה פלאית לא מצליחה למחוק את התוספתן, כפי שטענתי באריכות במאמרים שונים, הם עונים פעמים רבות את התשובה, שהאבולוציה איננה חייבת ליצור כל אפשרות חיובית, כי האבולוציה היא אקראית, ולא תמיד היא מנסה את כל האפשרויות.
האנשים שטוענים את הטענה הזאת מעידים על עצמם שהם לא מבינים עד הסוף את המשמעויות מרחיקות הלכת של האבולוציה האקראית, ואת הנחות היסוד הלא סבירות העומדות בבסיסה. כדי שהאבולוציה תוכל לייצר את גוף האדם בצורתו הנוכחית, וברמת הדיוק המפעימה שבו, עליה לנסות את כל סוגי הניסויים האפשריים.
מדוע אני טוען כך?
כדי להבין את שורש הענין, נתעכב לרגע על דוגמא אחת קטנה מגוף האדם, הלא הם הציפורניים. לציפורניים יש תפקיד מאד מוגדר, וזה ההגנה על האיזור הרגיש של קצות האצבעות. ואכן, הציפורניים נמצאות בדיוק במקומות המתאימים ביותר לתפקידם. עשרים ציפורניים, על
»להמשך